העולם המודרני בנוי על ההנחה שהאדם מסוגל לברר בעצמו מה נכון ומה לא נכון, באמצעות שכלו וכוח שיפוטו. השכל האנושי הוא המצפן. אך הרב טל מסביר שכאשר המציאות נעשית מהירה, מורכבת ומשתנה בקצב מסחרר, האדם מגיע לקצה היכולת שלו. הפנס האנושי כבר אינו מאיר דיו.
רבים חשים שבשנים האחרונות משהו בסיסי נשבר. לא רק שיש יותר שקר, אלא שקשה יותר ויותר לדעת מהי אמת. הרב שמואל טל אומר שאין זו תחושת בטן בלבד, אלא משבר עומק של האנושות כולה, שנובע מאובדן האמון ביכולת לברר אמת.
כאן נכנסת הבינה המלאכותית, שמוצגת כפתרון לבלבול. היא מנתחת מידע, מסכמת, ממליצה ואף מכריעה. אלא שהרב שמואל טל מזהיר שהכלי הזה אינו מביא בהירות, אלא יוצר תלות עמוקה יותר. היכולת לייצר זיופים של קולות, תמונות וסרטונים מערערת את עצם האמון האנושי במידע, ובסופו של דבר גם בעצמו.
לדברי הרב טל, הסכנה כאן איננה רק טכנולוגית, אלא נפשית. כאשר אדם אינו יודע עוד על מה ניתן לסמוך, הוא נשאר ללא עוגן. לכך מצטרף גם השחיקה באמון במערכות ציבוריות – הנהגה, משפט ותקשורת – שמעמיקה עוד יותר את תחושת האובדן.
הרב שמואל טל מדגיש שבלי עוגן של אמת נצחית, הנפש נכנסת לחרדה קיומית. וכאן מגיע ההבדל היסודי של היהדות: האמת אינה נשאבת מתוך האדם, ואינה תלויה בכלי טכנולוגי. היא ניתנת בתורה.
השכל אינו מתבטל, להפך – התורה דורשת עיון, בירור ועמל. אך השכל אינו ממציא אמת, אלא זוכה להבין אמת אלוקית. זו משמעותו של “ראש דברך אמת” – האמת קדמה לכל שינוי, ולכן היא גם יכולה להחזיק את האדם בתוך כל שינוי.
מתוך כך נובע גם הביטחון. הרב טל מדגיש שכאשר אדם יודע שה’ מנהיג את עולמו, הוא אינו חייב להבין כל פרט במציאות כדי להיות רגוע. הפסוק “אלוקים לנו מחסה ועוז” אינו רק תפילה, אלא תודעה שמעניקה יציבות.
דוד המלך מתאר במזמור קיט מציאות של רודפים ובוגדים, אך אינו מתערער, משום ש“תורתך אל שכחתי”. הרב שמואל טל מסביר שהדבקות באמת של התורה מעניקה לאדם ביטחון עמוק: גם כאשר יש דין, הוא עטוף ברחמים, ויראת ה’ אינה נשארת ללא מענה.
בדור שבו ניתן לזייף כמעט הכל, מזכיר הרב טל שהנפש זקוקה לאמת שאי אפשר לזייף. אמת שעומדת לעולם. וכאשר האדם דבוק באמת הזו – הוא יכול לעמוד יציב גם בתוך סערות הזמן.