“מאין יבוא עזרי?”

הרב שמואל טל על אמונה שיודעים – אבל צריכים להרגיש

גם אנשים מאמינים, שומרי תורה ומצוות, מוצאים את עצמם לעיתים בתוך מציאות מורכבת של חוסר שקט פנימי. הם יודעים שהקב”ה מנהיג את העולם, מאמינים בהשגחה פרטית ואומרים את פסוקי האמונה מדי יום, ובכל זאת, ברגעים מסוימים, תחושת הביטחון מתערערת. לא מתוך ספק, אלא מתוך עומס החיים, ריבוי ההתמודדויות והמרחק שנוצר לפעמים בין הידיעה השכלית לבין חוויית הלב. הרב שמואל טל מבקש להפנות את הזרקור בדיוק אל הפער הזה – פער עדין, אך משמעותי, בין אמונה שנמצאת במחשבה לבין אמונה שחיים אותה בפועל.

במזמור קכ”א בתהילים פותח דוד המלך במילים שמעוררות תמיהה: “שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים – מאין יבוא עזרי”. לכאורה, השאלה אינה מובנת. דוד הרי יודע היטב שעזרתו מעם ה’, והוא אכן מיד משיב: “עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”. הרב שמואל טל מסביר שאין זו שאלה רטורית בלבד, אלא תיאור של תהליך פנימי. דוד המלך איננו מחפש תשובה שכלית חדשה, אלא מבקש לעורר בליבו תחושת ביטחון חיה ומורגשת.

לדברי הרב שמואל טל, נשיאת העיניים אל ההרים איננה חיפוש אחר עזרה חיצונית. ההרים מייצגים עוצמה, יציבות, ומפגש עם איתנות הבריאה כפי שהיא, ללא מעורבות אנושית. המבט אליהם יוצר התפעמות, הכנעה ותחושת קטנות האדם מול הבורא. זו אינה ראייה אקראית, אלא התבוננות שמעוררת את הלב. כמו מבט לשמים או לכוכבים, גם ההרים מעוררים באדם חוויה של יראת שמים והכרה עמוקה בגדלות ה’.

הרב שמואל טל מדגיש שהתהליך הזה חשוב במיוחד לאדם המאמין. אמונה שאינה מתוחזקת בחוויה פנימית עלולה להישאר נכונה – אך רחוקה. אדם יכול לדעת שהקב”ה שומר עליו, לומר לעצמו שהכול בהשגחה, ועדיין לחיות בתחושת דאגה, מתח וחוסר יציבות. המזמור בא ללמד שתחושת השמירה איננה נוצרת רק מהבנה שכלית, אלא מהתפעמות שמכניסה את האדם למקום של ביטול והכנעה.

בהמשך המזמור באים פסוקים של ביטחון מוחלט: “הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל… ה’ שומרך… ה’ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם”. הרב שמואל טל מסביר שפסוקים אלו אינם רק הבטחות לעתיד, אלא תיאור של מציאות שניתן לחיות אותה כבר עכשיו. כאשר האדם מצליח לחוות בליבו את נוכחות ה’, הביטחון מפסיק להיות סיסמה והופך לחוויה ממשית שמלווה את היומיום.

הרב שמואל טל מוסיף שמציאות החיים המודרנית, עם קצב מהיר וריבוי גירויים, מקשה עוד יותר על החוויה הזו. דווקא משום כך, יש צורך לעצור, להתבונן, ולפנות מקום בלב להתפעמות ולאמונה חיה. לא די לדעת שה’ שומר, אלא יש לאפשר ללב להרגיש שמורים. זהו ההבדל בין אמונה יציבה אך מרוחקת, לבין אמונה שמעניקה שקט פנימי ועוגן נפשי.

על פי דברי הרב שמואל טל, זה עומק הפסוק “מאין יבוא עזרי” – לא רק שאלה, אלא דרך. כאשר האדם מגיע למקום של “אין”, של הכנעה והתבטלות, הוא נעשה כלי לקבלת העזרה האלוקית. מתוך המקום הזה נולדת תחושת הביטחון האמיתית, זו שמאפשרת לאדם ללכת בעולם עם שלווה פנימית, גם כשהמציאות סביבו מורכבת.המזמור כולו, כפי שמציג אותו הרב שמואל טל, הוא קריאה לחיות את האמונה ולא רק לדעת אותה. להוסיף לידיעה גם חוויה, לידיעה גם לב. כי אמונה שמורגשת בלב היא זו שמגשימה את הפסוק: “ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם – חיים כולכם היום”.